• נטע לוי גינת

"ללחוץ על הצפרדע" - קצר בתקשורת עם ילדים

עודכן ב: 3 יול 2019



אי הבנות וסבלנות


רוב ההורים (גם הטובים ביותר) מאבדים את הסבלנות לפחות פעם ביום. לפעמים זה קורה בגלל עייפות, עומס יתר מהיום או היכולת של הילדים ללחוץ לנו בדיוק איפה שלא נעים. אבל לפעמים, זה קורה בגלל קצר בתקשורת, אי הבנה. מצבים כמו קושי בהיגוי או בביטוי רגשי של ילד, שוני בעולמות התוכן ולפעמים גם חוסר ריכוז של אחד הצדדים, גורמים לא פעם למצבים של קצר בתקשורת בין ההורים לבין הילדים.


זה מה שקרה לחברה שלי כשבתה בת השנתיים דרשה בכל הכוח "ללחוץ על הצפרדע!" במשך זמן רב, והיתה מתוסכלת שלא נותנים לה את מה שהיא רוצה. למזלה ההורים שלה, שהצליחו להיות סבלניים, הבינו לבסוף שהילדונת מבקשת ללחוץ על האייקון של הצפרדע במקלדת האימוג'ים בwhatsapp, והיא קיבלה את שרצתה והיתה מאושרת.


אבל מה קורה כשאנחנו לא מצליחים להבין את הילדים?

לעתים, גם אם מאוד ננסה, לא נצליח להבין למה הילד התכוון, למה הוא מתרגז ומה הוא רוצה מאיתנו. או, אז מתחילות המחשבות לקפוץ והרגשות לצאת משליטה. הסבלנות אוזלת כמו שעון חול, אנחנו מתחילים להיות נגד הילדים, ומתפתח ויכוח.


אז מה אפשר לעשות?


זיהוי מחשבות

כדאי לנסות ולזהות את המחשבות שבדרך כלל מגיעות לבקר אתכם בסיטואציות האלו. אצל אמא אחת יהיו אלו מחשבות על היכולות ההוריות שלה, ולמה היא לא מספיק רגישה וסבלנית כדי להצליח להבין מה הילדה שלה רוצה. אצל אבא אחר יהיו אלו מחשבות על חוסר ההצלחה של הילדה לבטא את עצמה, ודאגה מה יהיה איתה בעתיד. אצל הורה שלישי, יעלו מחשבות הקשורות לחוסר אונים שלו לעזור לילד עם הקשיים שלו.

וכו' וכו' וכו'...

איזה מחשבות מלוות אתכם?


סימני רגש

נסו לזהות את הרגשות שמופיעים אצלכם במצבים האלו. האם זה תסכול, כעס, עצב, חוסר אונים..?

בדרך כלל הרגשות יהיו מאוד מחוברים למחשבות.


הפרדה

נסו לזהות אילו רגשות מופיעים אצל הילד כאשר לא מבינים את מה שהוא התכוון לומר.

האם הוא בהכרח עצוב וחסר אונים כמו שחשבתם בתחילה? אחרי שזיהיתם את המחשבות שלכם, ייתכן שתשימו לב שהוא חווה את הסיטואציה אחרת לגמרי.


התנהגות

נסו לשתף את ילדיכם במה שאתם מרגישים, חווים וחושבים (בהתאם לגילו, כמובן).

תוכלו לשתף אותו שאתם עצובים כי אתם לא מצליחים להבין למה הוא התכוון, וללוות את האמירה הזו בחיבוק. תוכלו גם לשקף לו את מה שהוא מרגיש לדעתכם, להגיד שהלוואי שיכלתם להבין, ולאפשר גם לו להתחבר לסימני הרגש שלו.


אם הצלחנו לשמור על ההפרדה ולהישאר רגועים, נוכל להציע לילד דרך יצירתית להביע את מה שהוא רצה. לפעמים נצליח ולפעמים לא.

גם אם לא יהיה פתרון ויישאר קצר בתקשורת, עדיין הילד יכול להרגיש אהוב ומובן, והקשר ביניכם יתחזק וייבנה.


כמובן שלא תמיד אפשר לעשות את כל זה בפעם הראשונה, וגם לא בפעם העשירית. אם קרה מצב של קצר בתקשורת ואיבדתם את הסבלנות, לא נורא. קחו לכם זמן לחשוב על הדברים בערב, בנחת, אחרי שהילדים הלכו לישון, ואולי בפעם הבאה כשיהיה קצר בתקשורת, הסבלנות תצליח להישאר...