top of page

חרדה


חרדה ופחד- שניהם מלווים בתגובות שנועדו להכין את גופנו להתמודד עם סכנה. ביניהן הפניית הקשב לסכנות פוטנציאליות וחשיבה מוגברת על איומים אפשריים.
בעת מצב של חרדה או פחד, הגוף מגיב בתגובת חירום שנקראת תגובת "הילחם, קפא או ברח" או באנגלית FFF- Fight, Flight or Freeze.
תגובה זו נועדה לאפשר לגופנו להתמודד עם סכנה מיידית והיא תגובה אבולוציונית קדומה.

 

כאשר מופעלת תגובת FFF בגוף, מתרחשים שינויים פיזיים- ביניהם זרימת דם מרובה אל עבר שרירי הגפיים (לשם בריחה), העלאת הדופק, רמת הסוכר בדם ולחץ הדם, הפרשת אדרנלין, ירידה בפעילות מערכת העיכול ועוד.
כתוצאה משינויים אלו, בעת חרדה ירגיש האדם תגובות גופניות שונות, ביניהן דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, סחרחורת, מתח בשרירים, כאב בחזה או בבטן, רעד ועוד.

 

כיצד החרדה משפיעה על חיינו ומתי היא מהווה בעיה?

 

כאשר אדם סובל מחרדה, נוכל לראות השפעה רגשית, פיזיולוגית, קוגניטיבית (של המחשבות) והתנהגותית.
 

ניקח למשל אישה שחווה חרדה מכלבים ושומעת בקצה הרחוב נביחות של כלב.

בגופה של האישה תתעורר תגובת FFF והיא תחווה סימנים פיזיים של חרדה.
תשומת לבה תופנה באופן מוגבר לחיפוש סכנות בסביבה החיצונית (כלבים, נביחות, רעשים מבהילים) והפנימית (תשומת לב לסימנים הגופניים) וייתכן שיתלוו לכך מחשבות קטסטרופליות המעידות על סכנה עתידית (למשל- הוא בטוח ינשך אותי, אני עומדת להיפגע/למות או אחרות).
בנוגע להתנהגותה של האישה- סביר שהיא תנסה לברוח מהמצב, להילחם, או שתקפא במקום.

 

רובנו חווים רמות מסוימות של חרדה במגוון התרחשויות בחיינו-
כשאנו מציעים לאדם שמחבבים לצאת לדייט, כשניגשים למבחן או לראיון עבודה, כששומעים פתאום רעש מבהיל ועוד.

החרדה, לרוב, מלווה אותנו ולא מפריעה לנו לנהל את חיינו.
 

מתי החרדה מתחילה להפריע? כאשר היא מביאה עמה הימנעות.
כאשר האישה שחרדה מכלבים, מתחילה להימנע מהתנהגויות מסוימות על מנת לא לפגוש כלבים ולא לחוות חרדה (למשל הולכת למכולת רק דרך השביל הרחוק מגינת הכלבים, יוצאת מהבית בשעות שהשכנים לא יוצאים עם הכלב).

בדרך כלל נראה את עוצמת החרדה עולה באופן הדרגתי יחד עם התגברות ההימנעות.

במצב זה, לעתים, האדם המתמודד עם החרדה יסבול ממצוקה וירצה לגשת ולקבל עזרה בהתמודדות.

הפרעות חרדה


ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה הנבדלים זה מזה בגורמים סביבם נסובה החרדה, בדרכי ההתמודדות עם החרדה ובתכני המחשבות המתלוות לחרדה. אסביר על מספר הפרעות חרדה מוכרות:

חרדה (פוביה) ספציפית

פוביה ספציפית הינה הפרעת חרדה שכיחה מאוד (כ-11% מהאנשים מתמודדים עמה) ומאופיינת בחרדה משמעותית מאחד או יותר מגורמים ספציפיים כמו למשל חיות (כלבים, נחשים, עכבישים..), מצבי טבע (פחד גבהים, חרדה ממים או ים..), מצבים שונים (מעליות, מטוסים, סירות, מקומות סגורים), דם או זריקות ועוד.
אל החרדה בדרך כלל יתלוו מחשבות קטסטרופליות סביב הסכנה האפשרית או אי היכולת להתמודד עם הגורם המאיים, ותהיה הימנעות מהגורם המאיים.

חרדת פרידה

חרדת פרידה מאופיינת בתגובת חרדה לפרידה או לפרידה מדומיינת מדמות הורית. החרדה יכולה לבוא לידי ביטוי במצוקה מוגזמת כאשר ההורה או הילד יוצאים מהבית, בדאגה משמעותית שההורה ייפגע או מהיפרדות של הילד מההורה על ידי אירוע חיצוני. לעתים ישנו סירוב ללכת לבית הספר או לשהות שלא בקרבת ההורה אפילו בבית.
חרדה זו שכיחה בילדות (כ-5% מהילדים) ומלווה לעתים בתלונות גופניות כגון כאבי ראש, כאבי בטן ועוד לקראת פרידה.


 

ההבדל בין פחד לחרדה

פחד הוא תגובה רגשית ופיזיולוגית למצב סכנה מיידי- אמיתי או נתפס. למשל, אם אני אעבור את הכביש ומכונית תתקרב אליי במהירות וכמעט תפגע בי- אחוש פחד.

 

חרדה, לעומת זאת, היא ציפייה לאיום שעשוי אך לא חייב להתרחש בעתיד. למשל- מצב בו אני רוצה לעבור את הכביש אך חוששת מאוד שמכונית תפגע בי בעת שאעבור.

חרדה היא מצב נורמלי ושכיח, ורובנו מתמודדים עם חרדה כחלק מחיינו. לעתים, אנו חשים כי החרדה "משתלטת" על חיינו, פוגעת בתפקוד ומשפיעה על שמחת החיים.
אסביר כעת מעט על חרדה וכיצד פועלת, ועל הפרעות החרדה השונות:

חרדה חברתית

חרדה חברתית הנסובה סביב אינטראקציות חברתיות ומאופיינת בדאגה שמא ההתנהגות של האדם תתפרש באופן שלילי והוא יהיה מובך, מושפל או דחוי, מופיעה אצל ילדים ומבוגרים.
אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית מתקשים לתפקד במצבים חברתיים שונים- החל מחרדה ממפגש עם קבוצה גדולה של חברים ועד חרדה מכל מפגש יום יומי עם אנשים במקום העבודה, ברחוב ואפילו במשפחה. לעתים נכללת חרדת ביצוע כחלק מחרדה חברתית, ולעתים נראה גם חרדת מבחנים כחלק מהפרעה זו.

אילמות סלקטיבית

זוהי הפרעה המוגדרת כמקרה ספציפי של חרדה חברתית או של פוביה ספציפית מדיבור.
ילד המתמודד עם אילמות סלקטיבית לא יצליח לדבר במצבים חברתיים בהם מצופה לדבר, למרות שהוא מדבר ללא קושי במקומות אחרים. אצל ילדים עם אילמות סלקטיבית הקושי אינו נובע מבעיה שפתית בדיבור או מבעיית תקשורת.
אילמות סלקטיבית מופיעה בילדות והיא נדירה יחסית (עד כ-2%). לרוב האבחון מתבצע בעת הכניסה לבית הספר כאשר רואים את השוני, אך לעתים מאובחן הקושי כבר בגן.
לעתים, אילמות סלקטיבית תעבור מעצמה כעבור מספר שנים, אך להימנעות מדיבור ישנם מחירים רגשיים וחברתיים ולכן חשוב לטפל בילד/ה כאשר מתגלה.

חרדה מוכללת

חרדה מוכללת מתארת מצב של דאגנות מרובה ומוגזמת בנוגע למצבי חיים רבים ושונים, ומלווה בסימנים נוספים כמו למשל אי שקט תמידי, עייפות, רגזנות, קושי להתרכז, מתח שרירים וקשיי שינה.
חרדה מוכללת שונה מדאגה רגילה בעוצמתה, ובכך שניכרת פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו' או מצוקה נפשית משמעותית.
אצל מבוגרים תכני החרדה יסובו בדרך כלל סביב העבודה, בריאות, כספים, אירועים שליליים, עומס ומטלות, ואצל ילדים בדרך כלל התכנים יהיו ביצועיהם במסגרות השונות ואסונות אפשריים בסביבתם.
אחד האלמנטים המשמעותיים בהפרעת חרדה מוכללת הוא הקושי בהתמודדות עם אי וודאות, התגברות חרדה במצבי אי וודאות ובדיקות חוזרות במטרה לקבל אישור ולהירגע.

התקפי פאניקה

התקף פאניקה הוא פרץ פתאומי של פחד קיצוני המתפתח במהירות ומלווה בסימנים גופניים כגון קוצר נשימה, דפיקות לב מהירות, כאבים בחזה, סחרחורת, תחושת חנק, הזעה ועוד. במהלך התקף פאניקה האדם חווה מצוקה משמעותית ולרוב מתעוררות מחשבות קטסטרופליות סביב הפחד למות או להשתגע.

התקף פאניקה עשוי להתרחש אצל כל אדם כתגובה פיזיולוגית לחרדה. עם זאת, לעתים הוא עשוי להתעורר "בהפתעה" ללא סימנים מוקדמים של דאגה או פחד.
אנשים רבים שחווים לראשונה בחייהם התקף פאניקה נבהלים מאוד, ורבים מהם חוששים שמדובר בבעיה לבבית עקב הכאבים בחזה.

חווית התקף פאניקה אינה נעימה, אך היא איה מעידה על הפרעת פאניקה.
הפרעת פאניקה תאובחן כאשר מדובר בהתקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים המביאים עמם דאגה מתמשכת מכך שיחול התקף נוסף, ושינויים משמעותיים בהתנהגות במטרה להימנע מהתקפים חוזרים.


חשוב לציין שישנן סוגי חרדות נוספים נפוצים כגון חרדת בריאות, אגורפוביה ועוד שלא פורטו במאמר זה.


טיפול בחרדות

חרדות הינן חלק טבעי מחיינו ומופיעות אצל כולנו ברמות מסוימות ובמצבים מסוימים.
במידה וישנה חרדה שאינה פוגעת משמעותית באיכות החיים או בתפקוד, לא תמיד יש צורך בטיפול.
לילדים, למשל, ישנם פחדים רבים המתאימים לגילם ואינם הופכים להפרעת חרדה.

עם זאת, כאשר החרדה מתגברת וגורמת למצוקה רגשית משמעותית או לפגיעה בתפקוד האישי, לימודי, חברתי, או תעסוקתי של האדם או הילד, כדאי לפנות לטיפול על מנת לעזור בהתמודדות עם החרדה, לחזור לתפקוד מלא ולשפר את איכות החיים.

במידה ויש לך צורך בטיפול, ניתן ליצור עמי קשר ואשמח לעזור.

bottom of page