נטע לוי גינת
טיפול רגשי לילד- מתי, למה ואיך?
"הילד שלי עצור רגשית, הוא לא משחרר". משפט ששמעתי מהורים שונים שהגיעו אליי עבור טיפול רגשי לילד שלהם. "איך זה נראה, כשהוא עצור...?" שאלתי. והתשובות היו שונות מאוד ממשפחה למשפחה, ופתחו עולם שלם וייחודי לכל ילד ומשפחה.
פעם היה זה קושי ליזום אינטראקציה חברתית, ואז התמקדנו בתהליך הטיפול בזיהוי המחשבות והרגשות שעלו בילד כשהוא ניסה ליזום קשר והפריעו לו לעשות זאת בטבעיות,
חקרנו וגילינו יחד מדוע המחשבות האלו "מציקות לו" וכיצד הוא יכול לשפר את האמונה שלו בעצמו וביכולתו להתחבר לילדים אחרים, ותרגלנו בחדר, ובאופן הדרגתי מחוץ לחדר, יצירת קשר כמו שהוא היה רוצה.
בפעם אחרת, הייתה זו ילדה שחוותה חרדה משתקת שמא הדברים שהיא תגיד ייצאו לה לא טוב או שיצחקו עליה,
ואז התמקדנו בללמוד את גברת החרדה הזו שטיילה לה בגוף ועצרה אותה, איך היא נראתה ומה היא אמרה,
גילינו כוחות וכלים שיאפשרו לה לא להקשיב לגברת, ואז התחלנו "לעשות לה דוקא" כדי לנצח אותה ולאפשר לילדה לבחור בעצמה מה להגיד ומתי.
לפעמים הילדה בעצמה הפכה לבלשית והצלחנו לגלות ביחד דברים על החרדה,
ולפעמים ההורים הפכו לעוזרי בלש ויחד ניסינו לחקור איפה הגברת הזו מגיעה לבקר אותה ומה היא עושה כדי להפריע.
אבל כל זה קורה כשהילד כבר נמצא בטיפול. אז איך מגיעים לשם..?
טיפול רגשי לילד- מאיפה להתחיל?
פעמים רבות הפנייה הראשונה של הורים לעולם הטיפול הרגשי מגיעה עקב הפניה של איש מקצוע שפוגש את הילד כמו גננת, מורה, יועצת, או מטפל/ת מתחום אחר, או מדאגה של ההורים כאשר הם מרגישים שילדם נמצא במצוקה וישנה פגיעה בתפקודו. בשלב זה הורים רבים נמצאים בחוסר וודאות לגבי שאלות כמו "אילו סוגי טיפולים יש?", "מה יעיל ומה פחות?", "איזה טיפול הכי מתאים לגיל ולקושי של הילד שלי מתמודד איתו?", "ואיך בכלל אמור להיראות הטיפול..?".
נתחיל ראשית מהבנה של מה הוא טיפול רגשי לילד.
טיפול רגשי, כשמו כן הוא, טיפול המתמקד בתחום הרגשי של הילד ואפשר לומר כי מטרתו קשורה בהפחתת מצוקה רגשית, העלאת הרווחה הנפשית ושיפור תפקודו של הילד בסביבת חייו. המטרה הספציפית של הטיפול, נקבעת בהתאם לקשייו של הילד ולסוג הטיפול.
ישנם שמות מרובים לטיפול רגשי לילד כגון טיפול נפשי, פסיכותרפיה, טיפול במשחק ועוד, וישנם גם סוגים רבים של טיפולים ומטפלים רגשיים לילדים כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, מטפלים בהבעה ויצירה, פסיכו-דרמה, רכיבה טיפולית, אימון אישי, טיפול באמצעות בעלי חיים, טיפול גוף-נפש, טיפולים אנרגטיים ועוד רבים.
גם בתוך כל סוג טיפול ישנן גישות מרובות ושונות מאיש מקצוע למשנהו, למשל טיפול השלכתי דרך משחק, ניתוח התנהגות יישומי, טיפול דינאמי בשיחה, טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT), טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT), טיפול ממוקד טראומה (למשל PE, EMDR ועוד) ועוד גישות רבות ומגוונות.
מי רשאי לבצע טיפול רגשי לילדים?
או, הגענו לשאלת המיליון. הורים רבים תוהים כיצד יוכלו לדעת מי מוסמך לטפל בילדיהם ומי לא. התשובה היא שכיום בישראל, לא קיים חוק המאגד באופן חוקי את בעלי המקצוע וההכשרה שרשאים לקיים טיפול נפשי או לקרוא לעצמם "פסיכותרפיסט", כך שאין בעצם תהליך רשמי המגדיר זאת, וכל אדם רשאי לטפל בהתאם להכשרתו.
ישנם מספר מקצועות המוסדרים מבחינה חוקית ומגדירים דרישות מקצועיות ברורות, ביניהן כמות שנות לימוד ותוכניות לימוד, שעות טיפול תחת הכשרה, מבחן הסמכה (בחלקן) ועוד, ואלו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות וקרימינולוגים קליניים. בעלי מקצועות אלו הם גם בעלי הכשרה רחבה ומעמיקה בבריאות הנפש, מנגנונים ביולוגיים וחברתיים שונים, התפתחות רגשית וקוגניטיבית של ילדים ועוד.
איזה טיפול רגשי מתאים לילד שלי?
כצפוי, זוהי שאלה שאין עליה מענה חד משמעי. יש הורים שיעדיפו לפנות לטיפול שמתקיים בעיקרו דרך הדרכת הורים כדי לעזור בעצמם לילד, יש הורים שירצו טיפול דיאדי (הורה ילד) או פרטני המתמקד במשחק או באמצעות כלים אומנותיים, וישנם הורים שיעדיפו טיפול באמצעות רכיבה על סוסים.
סוג הטיפול שמומלץ לבחור תלוי בגורמים שונים, ביניהם גיל הילד, הקושי הרגשי עמו מתמודד, מעגל התמיכה והזמן שיש למשפחה לקיים תהליך טיפולי בין הפגישות, טווח הזמן הרצוי לטיפול ותפיסות ההורים לגבי טיפול בפרט ודרך ההתמודדות עם קשיים בכלל.
אז איך בכל זאת מתקדמים?
1. קראו ולמדו- שאלו בסביבתכם על סוגי טיפול רגשי, התייעצו עם הגננת או המורה, או אם יש צורך אז עם פסיכולוגית הגן או בית הספר, והתחילו להתכוונן לסוג הטיפול שמתאים לכם ולילד שלכם.
2. בקשו המלצות- שאלו את סביבתכם הקרובה, הורים בגן ואפילו בקבוצות קהילתיות באזורכם האם הם מכירים איש טיפול שעשוי לעזור לילד שלכם.
3. התעניינו ובדקו האם הטיפול מתאים לכם- קראו מעט על המטפל/ת שהתעניינתם בהם, על דרך הטיפול וגישתם הטיפולית וחשבו האם החיבור נשמע לכם מתאים. מומלץ גם לקיים שיחת היכרות טלפונית עם המטפל ולשאול שאלות שחשובות לכם- כמו למשל האם הטיפול מתקיים בקליניקה או במקום אחר, האם ההורה נוכח בטיפול או לא, האם הטיפול כולל הדרכת הורים ובאיזו תדירות, מה היא עלות הטיפול ומה היא הגישה הטיפולית.
4. הרגישו אם יש חיבור ואמון- אם בחרתם מטפל/ת, חשוב לנסות להיפגש לפחות פעמיים או שלוש כדי להכיר ולחוש אם אתם מרגישים חיבור וחשים שאתם יכולים לתת במטפל/ת אמון בכך שיוכלו לעזור לילדכם. טיפול רגשי בילדים, ברובם המוחלט של המקרים, יוכל להביא לשיפור משמעותי רק כאשר ההורים הם שותפים לדרך ומאמינים בטיפול ובמטפל/ת.
טיפול רגשי לילדים- מזווית הראייה שלי
אני עובדת סוציאלית MSW ומטפלת בילדים במגוון גילאים, החל מהגיל הרך. אני מטפלת בילדים המתמודדים עם מגוון קשיים רגשיים, ביניהם חרדות שונות, קשיי ויסות רגשי, קשיים רגשיים הקשורים לעיכוב התפתחותי, OCD, ביישנות קיצונית, הרטבה והצטאות, בעיות התנהגות וקשיים חברתיים. כמו כן, אני מסייעת למשפחות שחוות קשיים בדינאמיקה המשפחתית בין ההורים לילדים או בין אחים.
אני מטפלת בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) המתייחסת לקשר בין המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו בקשר למצוקה רגשית, כמו גם בקשר לצמיחה והתפתחות רגשית והפחתת המצוקה. הטיפול הוא בעיקרו ממוקד וקצר מועד באופן יחסי (כמובן תלוי בקושי הספציפי ובגיל הילד) וכולל לרוב המשך עבודה טיפולית של הילד וההורים במהלך השבוע, מחוץ לחדר הטיפול.
בעיני, נוכחות ההורים בטיפול חשובה, ותפיסה זו תתבטא בכך שבגילאים צעירים מאוד הטיפול יתקיים לרוב דרך הדרכת הורים ולא דרך מפגש עם הילד. בגילאי 4-5 (בהתאם לילד) בדרך כלל הילד יהיה נוכח בטיפול יחד עם הורה, ובגילאים בוגרים יותר, הטיפול יהיה מלווה בנוכחות רציפה של ההורים בסיכום פגישות, ליווי התהליך בעבודה בבית והדרכות הורים.
הטיפול הרגשי שאני מקיימת עם ילדים יתרחש בדרכים שונות- ביניהן שיחה, משחק, שימוש באמצעים יצירתיים ויציאה אל מחוץ לקליניקה לביצוע תרגילים שונים בעת הצורך. ככל שעולה צורך, אני מאמינה ביצירת קשר עם המסגרות החינוכיות או מטפלים בתחומים אחרים של הילד על מנת לתווך את התהליך הטיפול ולגייסם לעזרה.
לסיכום
טיפול רגשי לילד יכול להתרחש בצורות שונות ומגוונות. הדבר החשוב ביותר הוא שאתם, ההורים, תרגישו שכשאתם פונים לאיש מקצוע לשם קבלת טיפול רגשי, הפנייה תלווה בתחושת אמון- אמון במטפל/ת שבחרתם, אמון בגישה הטיפולית שלו או תפיסתו את התהליך הטיפולי, ואמון בתהליך הטיפולי. כשאתם תאמינו, כך גם הילד שלכם, והוא יוכל להתמסר לתהליך שינוי שלעתים הוא לא קל, אך טומן בחובו שיפור וצמיחה משמעותיים.
Σχόλια