איך להתכונן לרילוקיישן?

החלטתם עם המשפחה שיוצאים לרילוקיישן!

בין אם זה בעקבות הצעת עבודה מפתה, החלטה על שינוי כיוון או בחירה בשנת התאווררות משפחתית, היציאה הזו מלווה בהמון התרגשות וגם המון חששות.

הרבה שאלות כמו-  "האם ישמרו לבן שלי את המקום בכיתה א' עם החברים שלו והאם הוא יצליח להכיר חברים בכיתה החדשה?, "האם המתבגרת שלי תשתף איתנו פעולה או תכניס את כל הבית למשבר בעקבות הפרידה מהחברים?", "האם נסתדר מבחינה כלכלית ונעמוד בעומס של המעבר?" ו-" איך בכלל אנחנו מתחילים להסתגל למקום הזר הזה עם השפה השונה?"

מלוות משפחות לקראת הרילוקיישן ומוסיפות מתח רב אישי, הורי ומשפחתי.

אז איך להתכונן?

בסוף, כמו בכל דבר בחיים, זה תלוי בהמון גורמים ומאוד אינדיבידואלי. המעבר הוא מצב שינוי מהותי בחיים ומהווה גורם סטרס.איך כל אחד מבני המשפחה יעבור אותו? תלוי בגורמי החוסן והמשאבים הפנימיים איתם הוא מגיע לשלב הזה ובמגוון גורמים נוספים.

ובכל זאת- איך אפשר קצת יותר להיות מוכנים?

לדבר על כל השיט

אנחנו כהורים מופעלים מאוד מהפחדים של ילדינו, ומעדיפים שתמיד יהיה להם טוב וקל. כשילד מראה התנגדות, קושי או פחד לקראת המעבר, חלקנו ננסה להראות לו את הטוב, להשכיח או להקטין את הפחד כדי להגן עליו.

כדאי לתת לרגשות שעולים אצל הילדים מקום.

הרגשות האלה לא ייעלמו כנראה, והם ככל הנראה ילווו את הילד גם תקופה לאחר המעבר. הוא זקוק לשתף את החששות, הכעסים והתסכולים שלו כדי לעבד את השינוי הענק הזה.

חשוב לאפשר לילד לכעוס, להוציא, להביע את ההתנגדות, ולשמוע את כל אלו עם חיבוק.

זה קשה. באמת! ומותר לו. הוא צריך מקום בטוח ששומע את כל הדברים השליליים שיש לו להגיד ולא נבהל מהם, כדי שעם הזמן יוכל להיבהל מהם פחות גם בעצמו ולהיות מוכן יותר לשינוי (כן, גם חצי שנה אחרי שכבר עברתם).

לתמוך בילד במקומות שבהם הוא זקוק לתמיכה

אותו הפחד או ההתנגדות מהסעיף הקודם גם נותנים לנו הצצה לאזורים בהם הילד שלנו זקוק ליותר תמיכה.

אם הילדה פוחדת מאוד מהשפה, נסו לחשוב איתה איך לחזק את השפה (אולי בשיעורים משותפים איתך, אולי במשחקים משפחתיים), ואם היא פוחדת מהאי וודאות- שבו ותלמדו יחד על היעד החדש, התרבות, הכללים ועוד.

ילד אחד יזדקק לעזרה שלך ביצירת מפגשים חברתיים או בהתנדבות לועד הכיתה כדי להכיר יותר משפחות, וילדה אחרת בכלל תזדקק ליותר ליווי כדי לפתח את העצמאות שלה במקום החדש בהקדם ולהרגיש יותר שייכת.

שימו לב למה כל ילד זקוק לקראת, בתוך ואחרי המעבר כדי לתת את המענה הכי מתאים עבורו.

הבחירה במעבר היא של ההורים וגם האחריות

אנחנו כהורים רוצים שהילדים שלנו ישמחו ויעריכו את מה שיש להם, במיוחד כשאנחנו מרגישים שאנחנו עושים מאמצים אדירים בשביל ליצור חיים טובים יותר בשבילם.

חשוב לזכור שהחיים החדשים האלו הם טובים יותר בעינינו. וגם אם אנחנו צודקים לגמרי, זה לא אומר שהילד יראה את זה כרגע.ייתכן שעבורו בחרנו בבחירה הכי נוראית כי היא מאתגרת אותו כל כך ומזיזה לו את הגבינה.

בסופו של יום, גם מהסיבות המוצלחות ביותר, הבחירה ברילוקיישן היא בחירה הורית, וכך גם האחריות עליה.

נכון שאי אפשר לשנות את המצב עבור הילד והוא ייאלץ להתמודד, אבל חשוב לקבל את זה שכרגע ממש קשה לו והוא לא מעריך ואומר תודה. ואולי זה גם לא יקרה, פשוט כי ילדים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה שאתם יכולה לראות כהורים.

אל תכעסו עליו אם הוא מתלונן. זה באמת לא נגדכם אישית (גם אם המילים נשמעות נגדכם אישית). אתם האנשים הכי משמעותיים בחייו ואליכם הוא יכול לפנות כשכל השאר מיטלטל.

לא לחשוש לפנות לטיפול

רילוקיישן הוא אירוע סטרס משמעותי ומתמשך הטומן בחובו המון שינויים בו זמניים-

שפה, בירוקרטיות, שינוי תרבות, אוכל, מרחב מחייה, קבוצת חברים ומסגרת חינוך ועבודה ועוד.

אם לך או לאחד מבני המשפחה קשה במהלך המעבר או לפניו, לא צריך לחכות שהמצב ידרדר כדי לפנות לטיפול.

טיפול תמיכתי יכול מאוד לחזק ולעזור לבנות חוסן אישי, הורי או משפחתי לקראת מעבר שכזה ושווה לפנות אם רואים שהמצב מאתגר ובמיוחד אצל בני נוער שהפרידה מהחברים ובניית ההשתייכות מחדש מאתגרת עבורם במיוחד.

אם אתם שוקלים לבצע רילוקיישן או כבר במהלכו, וזקוקים לייעוץ, פנו אליי.