"הוא תמיד הורס הכל" - על ילדים ותפקידים במשפחה

בכל משפחה עם יותר מילד אחד, אפשר לראות כמה תפקידים.

אם נשאל את עצמנו איך היינו מגדירים את הילדים שלנו במילה אחת- בדרך כלל נמצא את עצמנו מתייגים את הילד בעזרת ההתנהגויות הכי בולטות. אלו שמאוד מקלות עלינו בהורות, או שלהיפך, מאוד מקשות על ההתמודדות ההורית או היחסים בין האחים. מילים כמו "העוזרת", "ההורס", "הבעייתית", "המצחיקנית", "המלאך", "התינוקי", "המגונדרת" וכו' ימצאו מקום בתרגיל הזה.

אבל האם יש קשר בין המילים האלו לבין היכולת של הילד להתנהג כפי שנרצה, ולחוות את עצמו באופן חיובי?.

התפתחות התפיסה העצמית

ילד נולד עם טמפרמנט (מזג) מסוים- רגוע ונינוח, איטי ומתחמם לאט, קשה או ערבוב של הסגנונות האלו. מרגע לידתו פוגשים אותו ההורים ומגיבים אליו.

למשל- לתינוק שבוכה כל הזמן, חסר מנוחה ונרתע מכל גירוי חדש- נגיב בעוצמה גבוהה יותר של הרגעה, בצורך להגן עליו מפני גירויים מציפים, או לעתים בתסכול וחוסר אונים אל מול הצרכים שלו.

הילד בתורו קולט את התגובות כמעין מראה שמשקפת לו מי הוא, מה מקומו בעולם, מה הגבולות הפנימיים והחיצוניים שלו, מה הוא מסוגל לעשות וכיצד כדאי לו לפעול. ילד שמגיל מאוד קטן יתויג כ"חסר שקט", זה ש"יעשה לכם בית ספר" או לחילופין "ביישן וקשה להשגה", ישמע את המילים האלו כמעט מגיל אפס, מהסביבה ולעתים גם מהוריהם.

לאורך ההתפתחות, הילדים מפתחים התנהגויות התואמות לאופן שבה הם רואים את עצמם בעיני הוריהם.

ילד בגיל שלוש שמצפים ממנו לרוץ, לסכן את עצמו ולהרוס לכולם את הדברים, ומגיבים אליו בהתאם, יתחיל להפגין יותר ויותר התנהגויות כאלו.

כאשר מערכת היחסים הזו בין הטמפרמנט של הילד לבין תגובות ההורה אליו יוצרת סיטואציות רבות של חוויית תסכול, חוסר יכולת, כעס וכישלון, אנו עשויים לראות ילד שמתקבע בתוך התפקיד שניתן לו, והרבה יותר קשה להורים לגרום לו להתנהג בצורה אחרת- להגיב בסבלנות, לחלוק, לסדר את המשחקים שלו וכו'.

שינוי התפקיד

אז איך אנחנו יכולים לעזור לילד ש"נתקע" בתפקיד שלילי לנסות לצאת ממנו?

להימנע מתיוגים

כדאי לנסות להימנע מתיוג הילד שלנו, ולהפחית ככל האפשר בהתייחסות אליו כמקור ה"בעיה", ובשמות שמחזקים את התפקיד. גם אם הוא התנהג בצורה שאכזבה אותנו, אפשר להתייחס לגוף ההתנהגות ולהשלכה שלה על סביבתו. למשל: "כשאתה מפרק את המגדל של יעל אחותך, היא עצובה ומאוכזבת", או "כשדוחפים אותי זה כואב לי ולכן אני אתרחק עכשיו".

מיקום מחדש של תשומת הלב

כשיש בבית ילד שנוטה להרוס דברים, תשומת הלב תינתן לו בדרך כלל כשהוא הורס. גם אם ההורים עסוקים בבית, הם יגיעו לסלון כאשר ייהרס משהו ואז יכעסו, יסבירו וידברו, וכשהכל יהיה שקט, הם ימשיכו להיות עסוקים בשלהם.

תשומת לב היא חיזוק חיובי. התנהגות שמקבלת הרבה תשומת לב, עתידה בסבירות גבוהה יותר לחזור שוב. לכן, ננסה לתת כמה שפחות תשומת לב על התנהגויות לא רצויות ולהגיב עניינית, ומצד שני, לתת כמה שיותר תשומת לב על התנהגויות רצויות.

למשל- תוך כדי הכנת ארוחת ערב, כשהילד משחק יפה בסלון, אפשר להציץ כל כמה דקות ולשבח במשפט כמו "אני שמחה לראות אותך בונה ומשקיע" או "כמה סבלנות!" ולא לחכות שהוא יאבד סבלנות.

הפניית הזרקור- חיזוקים על התנהגות רצויה

ננסה לדמיין את הילד עומד על במה, כשמעליו זרקור עגול כמו בתיאטרון, שמאיר על גבולות ההתנהגות שלו כפי שהוא מכיר אותם כיום, בתוך תפקיד ה"הורס".

יש לו עוד המון חלקים מחוץ לחלק המואר. הבמה מאוד רחבה. אתם יודעים את זה, אבל הוא לא רואה את זה. ועבורו- חשוך ומפחיד שם מחוץ לחלק המואר, ולכן הוא חושש להתנסות. ככל שנצליח כהורים "להסיט את הזרקור" ולהאיר על חלקים אחרים בו- כך הוא יוכל להתנסות בהתנהגויות אחרות.

הוא כמעט דחף את אחיו כדי להיות ראשון ואז עצר את עצמו? חזקו אותו! נסו לשבח אותו ע"י אמירה המתייחסת לחלקים שהייתם רוצים לראות יותר, ולדרך בה ההתנהגות שלו השפיעה עליכם, למשל: "איזו סבלנות! רצית מאוד להיות ראשון והתאפקת בסבלנות. זה מאוד משמח אותי".

תוכלו להחליט על שעה ביום בה אתם נוכחים עם הילדים וחובשים משקפיים ורודים, ומנסים לראות את כל החלקים הקטנים שעליהם אפשר לחזק את הילד ולעזור לו לראות חלקים אחרים בו.

חיזוק כמו "לא הרבצת לאחיך"- יהיה פחות יעיל, כיוון שאנחנו בעצם שוב מראים לו את תפקידו הקבוע. נרצה להשתמש בחיזוקים שמרחיבים ומסיטים את הזרקור ממה שהוא כבר מכיר.

ומה עם תפקיד חיובי?

כמו שיש לנו את ה"הורס", לפעמים יש לנו גם את ה"חכמה" או ה"ותרן".

אלו תפקידים שנוחים לנו ולסביבה, ולכן אנחנו כהורים לא תמיד נשים לב אליהם או שלא נרצה לשנות אותם.

עם זאת, חשוב להבין שגם תפקיד חיובי עשוי להביא לפגיעה בדימוי העצמי של הילד, שמרגיש שהוא חייב לעמוד בסטנדרטים של התפקיד שלו כדי להרגיש משמעותי ושייך. לכן, כדאי לשים לב ולנסות להרחיב את הזרקור גם בתפקידים האלו.