על זוגיות במהלך טיפולי פוריות
- נטע לוי גינת
- לפני 13 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
"אז מחר ב־07:15 בדיקות דם ואולטרסאונד, נכון?"
"כן. ואם האסטרדיול יעלה מספיק אז בערב מעלים מינון גונאל."
"ומתי מתחילים צטרוטייד?"
"הרופאה אמרה ממחר בבוקר, כדי שלא יהיה ביוץ מוקדם."
"אה, ויש גם טופס 17 לשאיבה. צריך לשלוח שוב למרפאה את ההתחייבות, כי חסר להם עמוד."
"ויש כבר שעה לאוביטרל?"
"כן. חמישי ב־22:30 בדיוק. היא אמרה לא לאחר אפילו עשר דקות."
"והשאיבה בשבת בבוקר?"
"כן. צום מהלילה."
"ואם הכל ילך טוב — החזרה ביום שלישי"
תהליך של טיפולי פוריות הוא תהליך מורכב שדורש יכולות התארגנות וניהול זמנים, התמודדות עם בירוקרטיה ואתגרים מול צוות רפואי ומנהלי, ועוד.
זוגות רבים נכנסים למסע הזה לאחר נסיונות ואכזבות רבים, מלאים במוטיבציה "לנהל את הפרויקט" בצורה הטובה ביותר.
נאחזים בתחושה שאם רק יעשו הכל נכון- הפעם זה יצליח.
הם שמים בצד את כל הרגשות המורכבים שעולים סביב התהליך, את כל התופעות הפיזיולוגיות והרגשיות המתלוות לפרוצדורות ולשינויים ההורמונליים, ואת החששות, ומתחילים.
אך פעמים רבות התהליך מתמשך ועובר מסבב אחד לסבבים נוספים, מהזרעה לIVF, ומ"פרויקט" קצר טווח למציאות חיים מרוקנת, וזוגות רבים מוצאים את עצמם כ"שותפים לפרויקט" החשוב בחייהם, אבל עם תחושת בדידות וחוסר בתמיכה זוגית.
לא כי אין אהבה.
לפעמים כל האנרגיה הולכת על לשרוד. לתפקד. לעשות.
שכל החיים מצטמצמים ל"מה קורה החודש" וכל השאר בהמתנה.
החיים נהיים רצף של בדיקות, המתנות, הורמונים, טפסים ואכזבות, וקל מאוד להרגיש לבד.
בתקופה הכל כך מאתגרת הזו, חשוב לקבל תמיכה. מכל סוג.
בבית. עם הבישולים והכביסות והניקיון.
בעבודה.
עם המשימות והסידורים.
עם הילדים (אם יש כאלו בבית).
עם הגוף (אימונים, טיפולי מגע, רפואה סינית וכל מה שמסייע להתחזק).
וגם תמיכה רגשית.
זו אחת מתקופות החיים השואבות ביותר.
לא צריך לחכות לקריסה, להיווצרות של דיכאון או חרדה, או למשבר זוגי כדי לבקש עזרה.
מותר לקבל תמיכה גם "רק" כי קשה.
מותר לא להחזיק הכל לבד.
מותר לכם להיתמך.
תגובות