רגעים של שלווה וביטחון בהורות

הורות היא מורכבת.

יש שיתארו אותה כמו רכבת הרים עם עליות וירידות, מלאה באדרנלין וברגעים של ציפייה ואושר עילאי, וגם במורדות ועמקים של פחד ואי וודאות. לאורך ההורות, ובמיוחד בתקופות של שינויים כמו למשל אחרי לידה, כשיש תינוק קטן בבית או כשמתרחש שינוי לא צפוי, לעתים מלווה אותנו ההורים חוויה של חוסר שליטה, חוסר וודאות ואפילו חוסר אונים.

החלק הכי קשה בכל הסיפור הזה, הוא שהורות זה מקצוע די בודד.

נכון שאפשר בדרך כלל להתייעץ עם בן או בת הזוג, ההורים וחברים. אבל את הילד שלך, רק אתה וההורה השני שלו מכירים הכי טוב בעולם.

אני, למשל, חווה תקופות כאלו אחרי לידות. אני מאוד סובלת מחוסר השינה, מהעצמאות שנגזלת ממני, ומכך שעם תינוק קטן, הכל משתנה מרגע לרגע. כשהייתי בחופשת לידה עם הבן שלי (עייפה וחסרת כוחות), הלכתי יום אחד אחה"צ, עם הילדים, לבקר חברה ואת הילד שלה. ישבנו בגינה אצלה והילדים זחלו, שיחקו וטיפסו עלינו. ניסינו לשוחח, אבל כרגיל, עם ילדים, השיחות היו קטועות.

את האמת? הרגשתי שאין הרבה דברים שיכולים לגרום לי להרגיש שמחה אמיתית באותו הרגע.

ואז, ברגע אחד, קרה משהו קטן ששינה הכל.

חברה שלי נכנסה הביתה למטבח, והכינה לנו כוס קפה חם עם נשנוש, פשוט וקטן, להרגיע את הבטן. כריך עם חמאת בוטנים וריבה.

אני זוכרת את הכריך הזה, שהיה חמים וקריספי, מתוק ומלוח, והכיל בתוכו כל כך הרבה אכפתיות, דאגה, אהבה והגנה.

רק אחרי כמה חודשים שמתי לב שהרבה פעמים, כשאני מותשת מההורות וממשימות החיים, אני מכינה לעצמי את אותו כריך עם כוס קפה, ומרגישה הרבה יותר טוב.

אחרי שאמרתי תודה גדולה לחברה היקרה שיכלה להיות שם בשבילי באותו הרגע שהשפיע עליי כל כך הרבה, התפניתי לעצור וליהנות מהרגע הזה של השלווה, ולהתחיל לשים לב יותר ויותר לרגעים הקטנים שבהם אני מרגישה שלווה וביטחון בהורות.

ככל ששמתי לב אליהם, ככה הם התחילו לצוץ יותר. העצירה ותשומת הלב אל סימני הרגש, ואל ההפתעות הקטנות שמגיעות מבפנים ומהעולם שבחוץ, אפשרו לי לחוות את ההורות שלי קצת יותר בשליטה ונחת, גם בתקופה לא פשוטה.

אני מזמינה גם אתכם לעצור ולחשוב על האיים של הביטחון והשלווה בהורות שלכם, ולחפש אותם בכל מקום, ובמיוחד ברגעים הקשים. זה יכול להיות כוס קפה, אוכל של אמא, חיבוק ממישהו אהוב, מקלחת שקטה, שיר שעושה לכם נעים, צחוק מתגלגל של הילד, ועוד ועוד.

לא משנה מה זה, העיקר שתתנו לזה את המקום ואת ההקשבה.