• נטע לוי גינת

"תיזהר לא ליפול!" - דאגנות וחרדה אצל הורים וילדים


<a href="https://www.freepik.com/free-photos-vectors/background">Background photo created by jcomp - www.freepik.com</a>


אנחנו חרדים לבריאותם של ילדינו, ורוצים שהם יהיו בריאים ושלמים, בגופם ובנפשם. ויש כל כך הרבה סכנות בחוץ... אם זה סכנות פיזיות- המדרגות, הגדר, הכביש, האופניים החשמליות, כלים חדים, האש בכיריים והשמן במחבת, החשמל בסלון והאמבטיה החלקה, הטיפוס על רהיטים והדברים שעלולים ליפול, ללכת לאיבוד, אנשים זרים ברחוב... או סכנות נפשיות- חרם בבית הספר, אמירות עוקצניות בוואטס-אפ, ריב בטוויטר, זרים ברשת, חשיפה לתכנים לא הולמים, וגם תסכולים פשוטים יותר כמו ריבים ואכזבות מחברים, מבוגרים לא סבלניים ותחרות קשה בגן השעשועים.


דאגנות וחרדה הורית


אנחנו מוצאים את עצמנו לעתים מכינים את הילד לקראת הסכנות כדי למנוע ממנו להיפגע. לקטנים אומרים בפעם האלף "תיזהר במדרגות!", "לא לגעת בחשמל" ו"רק אמא פותחת את המגירה הזו..." או מכינים אותם כך שלא יחוו רגשות לא נעימים- "את יודעת שיכול להיות שיעל לא תוכל לבוא אליך מחר כן? רק שלא תתאכזבי, שתהיי מוכנה..." חלק מההורים אף מדווחים על עצמם כ"דאגני יתר", ואצלם מנגנון הקשב רגיש מאוד לסכנות, ומאבחן היכן נמצאת סכנה אפשרית בכל מקום, עוד לפני שהילד הגיע לשם. הם ייטו להזהיר את הילד ממש על כל דבר קטן, כדי למנוע ממנו סכנה וגם (ובעיקר) כדי להרגיע את עצמם.

האם הדאגנות והחרדה ההורית באמת מונעת את הסכנות? לפעמים, תלוי בגיל, בסיטואציה ובמזל...

האם הדאגנות ההורית הזו מובילה את הילדים להיות חרדים בעצמם? גם כאן התשובה היא- תלוי.


התפתחות חרדה ודאגנות - תורשה וסביבה


נתחיל מכך שלחרדה יש מרכיב גנטי משמעותי. אם אחד מבני המשפחה סובל מחרדה, הסיכוי של בן משפחה אחר לסבול מחרדה גבוה יותר. אבל- גנטיקה היא לא גזירה משמיים. גם אם יש מרכיב גנטי וגם אם אין, יש השפעה משמעותית של הסביבה על התפתחותה של חרדה ודאגנות מוגברת.

הנה כמה מהדרכים בהן משפיעה הסביבה:

  • התנסות אישית- החוויה הפיזית של הילד. למשל- ילד שנאלץ לעבור הרבה ניתוחים או נחבל המון בתור פעוט עשוי לחשוש להתנסות בטיפוס או ריצה, וילד שנשרט על ידי חתול עשוי לפתח חרדה מחתולים.

  • מודלינג- צפייה באחר משמעותי ולמידה ממנו. למשל- אם אמא כל הזמן מעירה לאבא שייסע לאט וחוששת בנהיגה, ייתכן שהילד ילמד שנהיגה זו חוויה מפחידה.

  • חיזוקים חיוביים לדאגנות- אם הילדה שלי מאוד ביישנית והיא חוששת להגיד שלום לחברות שלי או לחברות שלה מהגן, ואני עונה במקומה, מחבקת אותה ומסבירה שהיא לא רוצה לענות, או שהילד שלי מאוד פוחד מכלבים ולכן אני מרחיקה אותו ומונעת ממנו להתקרב לכלבים, אני עשויה לחזק את הרגשות המתלווים לסיטואציה ולשמר את החרדה מכלבים או את החששנות מיצירת קשר.

  • חיזוקים שליליים להתנסות- אם הילד שלי חושש מגובה אבל הוא מחליט לטפס על הסולם ולהתנסות, ואני מרוב חשש שייפול נצמדת אליו ושמה עליו ידיים בדאגה לאורך כל ההתנסות, אני עלולה לחזק את המחשבה שמסוכן לו לנסות דברים שהוא מפחד מהם ושכדאי לו להימנע מהם.

  • הפניית קשב לסכנות- אם ההורים שמים את הזרקור כל הזמן על הסכנות שבסביבה, הקשב של הילד יופנה כלפי הסכנות האלו ויראה אותן כל הזמן, וזה עשוי להשפיע על היווצרות נטייה לדאגנות או חרדות.

ביטחון- IN, דאגנות וחרדה -OUT ?


כדי לעזור לילדינו לפתח ביטחון ולהימנע מהתפתחות דאגנות וחרדות אצל ילדים, נרצה לעודד אותם ככל האפשר- להתנסויות מותאמות לגילם ויכולותיהם. השתדלו לשים לב לפני שאתם "מזהירים" את הילד מפני המדרגה הבאה, הנפילה של הצעצוע או הטיפוס על המגלשה.

עצרו וחשבו-

  • האם הוא מסוגל לעשות את זה?

  • האם יש לי דרך להגן עליו מבלי לעצור את ההתנסות או לזרוע חשש?

  • כמה מסוכנת ההתנסות הזו אם היא לא תצלח?

  • האם האזהרה שלי באמת תעזור?

  • האם הוא כבר יודע להגן על עצמו?

פעמים רבות נגלה שהרבה מהאזהרות שלנו אינן נחוצות כי ילדינו כבר מזמן למדו לרדת במדרגות או לטפס במגלשה בצורה בטוחה, והאזהרה שלנו גם לא תמנע מהם ליפול מדי פעם... אם הילד נוטה להימנע מפעילות המותאמת לגילו (התקרבות לכלבים, טיפוס על סולם בגן שעשועים, כניסה למעלית, דיבור מול מכרים וכל דבר אחר), נרצה לנסות ולעודד אותו להתנסות בפעילות הזו באופן הדרגתי ועם תמיכה ועידוד שלנו. לא כדאי ללחוץ על ילד להתנסות בפעילות שהוא חושש ממנה, אך כן לעודד אותו באופן הדרגתי להתחיל לאט לאט. שימו לב- לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט על הכל. לא על התורשה ולא על הסביבה.

גם אם ניסיתם בכל הדרכים, ובכל זאת הילד שלכם חווה חרדה או דאגנות יתר- זה נורמלי. ילדים ומבוגרים רבים מתמודדים עם חרדות המקשות על תפקודם בגן, בבית הספר, בעבודה, בחברה ובמשפחה. אם אתם מרגישים שילדיכם סובל ומתקשה להתגבר על הקשיים בעצמו- חשוב לפנות לעזרה. טיפול רגשי הכולל הדרכת הורים אצל מטפל/ת המתמחה בטיפול בילדים עשוי להקל ולפתור את הקושי, ולמלא שמחה ורוגע בחייו של הילד ובחייכם. ולסיום- שיר קיטשי שמשאיר טעם טוב- "Don't Worry about a thing, cause every little thing, is gonna be allright" https://www.youtube.com/watch?v=RST-SrohzhU